Back

"חוק הסלקציה"

"אתה יודע בדיוק שיש סלקציה. באותו ערב זה היה כמו לקבל כדור בלב, אנו באנו לבלות וליהנות וסופגים יחס כזה לכהי עור". (מתוך עדות בתביעה נגד סלקציה בכניסה למועדון)

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000"  מכונה גם "חוק הסלקציה", שכ נחקק בעקבות ה"סלקציה"  המפלה שנערכת במועדונים. החוק  שנחקק ביוזמת האגודה לזכויות האזרח, אוסר על מי שמספק שירות ציבורי להפלות בין בני אדם על בסיס גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות.

מי שנפגע מהפליה המוגדרת בחוק, יכול לתבוע פיצויים מספק השירות שהפלה אותו – גם במקרים שבהם אין בידו הוכחות על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך. המופלה שהשתייך לאחת הקבוצות המוגדרות בחוק לא יצטרך להוכיח שהופלה – אלא מי שלא הכניס אותו או לא נתן לו את השירות יצטרך להוכיח שלא הפלה אותו.

בחוק הוגדרו מספר מצבים שבהם ההבחנה בין בני אדם לא תחשב הפליה.  כך  נקבע  כי אם אופיו של השירות או המוצר מחייב הבחנה בין אנשים – לא יראו בכך הפליה (למשל: מקום שמיועד לנשים בלבד).

החובה לנהוג בשוויון מוטלת בדרך כלל על המדינה ועל מוסדותיה. ייחודו של החוק הוא בכך שהוא מחייב  גם מקומות פרטיים לנהוג בשוויון ולא להפלות בין בני אדם, בדומה לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר גם על מעבידים פרטיים להפלות בין מבקשי עבודה.

 מאז שנחקק החוק, הוגשו מספר תביעות לפיו, ובחלק מהמקרים זכו התובעים לפיצוי. בחלק מהתביעות פסקו השופטים, כי רק מי שהופלה בשל אחת מהסיבות המוזכרות בחוק יכול לתבוע על פיו. על כן נקבע כי מועדון סטודנטים שסרב להכניס לתוכו קצין בצה"ל – לא עבר על החוק. לעומת זאת במקרים אחרים פסקו שופטים כי הרשימה של עילות האפליה שבחוק אינה סגורה – וניתן לתבוע גם בשל עילות אחרות. כך למשל, אין בחוק עילת אפליה בשל מקום מגורים. ולמרות זאת קבע בית המשפט המחוזי בנצרת, כי שני חיילים תושבי קצרין שלא הורשו להיכנס למועדון, בעוד שחבריהם ממושבים ומקיבוצים הורשו להיכנס – יפוצו בסכום של 15,000 ₪ כל אחד.