Back

הגוסס – הרי הוא כחי לכל דבר.
אין סכין אותו, ואין מדיחין אותו (סיכת הגוף בשמן ורחיצתו במים כדרך שעושים למת)...

ואין שומטין הכר מתחתיו
ואין מעצמין (עוצמים) עיניו (אלא) עד שתצא נפשו.

וכל המעמץ עם יציאת הנפש, הרי זה שופך דמים.


הגה (תוספת של רבי משה איסרליש): וכן אסור לגרום למת שימות מהרה,

כגון שהוא גוסס זמן ארוך ולא יוכל להיפרד, אסור להשמט הכר והכסת מתחתיו... וכן לא יזיזנו ממקומו.
אבל אם יש שם דבר שגורם עיכוב יציאת הנפש, כגון שיש סמוך לאותו בית קול דופק, כגון: חוטב עצים, או שיש מלח על לשונו, ואלו מעכבים יציאת הנפש, מותר להסירו משם, דאין בזה מעשה כלל, אלא שמסיר המונע.