להלן שני מדרשים שנכתבו בעקבות סיפור העקדה:

1. (מדרש תנחומא בראשית, פרשת וירא, פרק כב-כג)

"'וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ'" (בראשית, כ', 3) – קִדְּמוֹ שָׂטָן בדרך ונראה לו בדמות זָקֵן.

אמר לו: לאן אתה הולך?

אמר לו: להתפלל.

אמר לו: מי שהולך להתפלל למה אש וּמַאֲכֶלֶת בידו ועצים על כתפו?

אמר לו: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה (= אולי נתעכב מעט) יום או יומים ונשחט, וְנֹאפֶה ונאכל.

אמר לו: זָקֵן, לֹא שָׁם הייתי כשאמר לך הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'קַח נָא אֶת בִּנְךָ'?

זָקֵן, אָבַד לִבְּךָ (= יצאת מדעתך)! בן שנתן לך למאה שנה אתה הולך לְשָׁחֳטוֹ!

אמר לו: עַל מְנַת כֵּן (= בכל זאת אעשה כך).

אמר לו: ואם מנסה אותך יותר מכן, אתה יכול לעמוד?

אמר לו: וְיָתֵר עַל כֵּן.

אמר לו: לְמָחָר אומר לך (ה') 'שׁוֹפֵךְ דָּם אַתָּה', שֶׁשָּׁפַכְתָּ דמו של בנךָ.

אמר לו: עַל מְנַת כֵּן.

וכיוון שלא הוֹעִיל ממנו כלום הלך השטן מעליו...".

2. (מדרש תנחומא סוף וירא)

במדרש זה אברהם דן עם אלוהים ואומר לו:

"לא כך אמרת לי: 'וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם? ... כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ'

(בראשית ט"ו ה')

אמר לו (ה'): הן.

אמר לו (אברהם): ממי?

אמר לו: מיצחק.

אמר לו: היה בלבי מה להשיבך ולומר לפניך: אתמול אמרת לי 'כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע' (בראשית כ"א יב), ועכשיו אתה אומר לי: 'וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה', וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך".