מתוך דף הוראות למורה של משרד החינוך:

״חלוקת הזמן לשבועות, בשונה מהחלוקה ליממות, חודשים ושנים, אינה נסמכת על תופעות טבעיות כגרמי השמים ועונות השנה; קביעת השבוע כיחידה אינה מוכרת בתרבויות אליליות והיא חידוש מונותיאיסטי,  המבוסס על האמונה  בבריאת העולם בשבעה ימים.   

 קביעת יום אחד בשבוע כמקודש מבוססת בשלוש הדתות על נימוקים קוסמיים, מחד גיסא, ועל נימוקים המבליטים את יחודה של הקהילה הדתית, מאידך גיסא.  ביהדות מנומקת קדושת השבת בכך שבה נח אלוהים בסיום מלאכת הבריאה ובכך ששמירת השבת מהווה חלק מן הברית בין האל לבין עמו הנבחר, על פי ההשקפה היהודית; בנצרות מנומקת קדושת יום ראשון בכך שבו החלה מלאכת הבריאה ובכך שבו קם ישוע לתחייה והוכחה אלהותו.

באסלאם מנומקת קדושת יום ששי בכך שבו נברא אדם הראשון, גורש מגן העדן והומת, ובכך שבו יהיה יום הדין; כן מנומקת קדושתו בכך שיש בו שעה שבה נענית כל תפילה אישית.

 החובות  הדתיות המוטלות ביום המקודש בשבוע מבטאות את ייחודה של כל אחת משלוש הדתות. איסורי המלאכה המפורטים והמרובים ביום השבת מדגישים את אופייה של היהדות כדת הלכה; ההשתתפות בטקס ההודיה  ביום ראשון מבטאת את הזדהותו של המאמין הנוצרי עם האמונה בכך שצליבתו של ישוע כיפרה על חטאי כל בני המין האנושי; ההשתתפות בתפילה בציבור באסלאם ביום הששי ושמיעת הדרשה, על ההיטהרות הכרוכה בה, מבטאת  את כניעתו של האדם לאלוהיו ואת שייכותו לקהילת המאמינים. ״